ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

מרצה:  ידידיה צ' שטרן

הקורס מורכב מחמישה חלקים, המציגים יחדיו תמונה רחבה ומורכבת של הסוגיות החוקתיות, המשפטיות, המדיניות, התרבותיות והבינלאומיות הניצבות כיום בפני מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חלק המבוא של הקורס יקנה לסטודנטים מושגי יסוד שישמשו אותם להבנה מעמיקה של הסוגיות המורכבות שיידונו בהמשך. נסקור תחילה את חוקי היסוד של מדינת ישראל ונבחן את משמעויותיהם באשר לאופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר מכן נדון בתהליכי הקיטוע וההפרטה העוברים על החברה הישראלית בעשורים האחרונים. אחרי שהתוודענו לתמונת המצב המשפטית והחברתית בישראל של ימינו, נחזור לאחור ונעיין ברקע ההיסטורי לסכסוך היהודי-ערבי: נבחן את ראשית צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית ונכיר את קורותיו של היישוב היהודי בארץ ישראל בימי המנדט, את זרמיה העיקריים של התנועה הציונית ואת מבקריה.

חלקו השני של הקורס יתמקד במחלוקות סביב הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. נעסוק תחילה במהותו של המשטר הדמוקרטי, בהצדקותיו ובשאלת עתידו, ונבחן במיוחד את הסוגיה של הגנה על מיעוטים לאומיים ותרבותיים במדינות דמוקרטיות בכלל ובמדינת ישראל בפרט. לאחר מכן נפנה לדיון בנושא של מדינת ישראל כמדינה יהודית; נבחן מודלים אפשריים ליהודיותה של המדינה ונעמוד על ההצדקות להגדרה זו ועל השלכותיה. נתעמק בטענה המופנית כלפי מדינת ישראל מכיוונים שונים למן ראשיתה, וביתר שאת בעשורים האחרונים, ולפיה מדינה יהודית אינה יכולה להיות דמוקרטית – בין משום שהיא מפלה מעצם הגדרתה את אזרחיה הלא יהודים ובין משום שאופייה היהודי הופך אותה, הלכה למעשה, לתיאוקרטיה. נבחן את טענותיהם של אלה המגדירים את ישראל כ"דמוקרטיה אתנית", ומנגד נכיר את תשובותיהם של אלה המצדדים בהיתכנותו של שילוב בין יהודיות לדמוקרטיות. לבסוף נעסוק במגוון המחלוקות המתמשכות סביב הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית – הן בהקשר של הסכסוך היהודי-ערבי והן בהקשר הפנים-יהודי, דהיינו יחסה של היהדות החרדית למדינה.

החלק השלישי יוקדש לנושא של שבות, שיבה ואזרחות, ובמהלכו ילמדו הסטודנטים על חוק האזרחות ועל תיקוניו, על חוק השבות ועל שאלת "מיהו יהודי", ועל סוגיית זכות השיבה על היבטיה העקרוניים והמעשיים.

בחלק החמישי נפנה לסוגיות הכרוכות בהיותה של החברה הישראלית חברה רב-קהילתית. נבחן את דמותו של המרחב הציבורי במדינה היהודית ונתעמק במיוחד בסוגיית השפה ובמעמדה של הלשון הערבית; נעמוד על המתח שבין השאיפה ללכידות אזרחית ובין השמירה על ייחודיותן של מערכות החינוך הערבית והחרדית; ולבסוף נפנה לסוגיה של שוויון זכויות וחובות הנגזר מאזרחות משותפת.

הקורס ייחתם בפרק מסכם שבו נדון בהיבטים החוקתיים של מדינה יהודית ודמוקרטית ונבחן את הוויכוח על כינונה של חוקה בישראל.

לסילבוס המלא

רשימת הקורסים המלאה של התוכנית ללימודים הומניסטיים