הפילוסופיה ההליניסטית ואסכולותיה
מרצה: יוסף ליברזון
המונח 'פילוסופיה יוונית' מעלה, כמעט באופן מידי, את שמותיהם של אפלטון ואריסטו, ואכן אין ספק שללא שניים אלה אי אפשר לדבר על פילוסופיה יוונית. ברם, יורשיהם של אפלטון (האקדמיה, ובעיקר זו הספקנית) ושל אריסטו (הפריפטטים) יחד עם עוד שתי אסכולות חדשות − הסטואה והאפיקוראים - ממשיכים לחשוב ולהעלות בעיות חדשות, להתווכח בינם לבין עצמם, ובעיקר לפתח דרכים שונות וכלים מכלים שונים לשוב ולחטט בישנות. החשיבה הזו של המאות השלישית-ראשונה לפנה"ס היא מה שאנו מכנים 'הפילוסופיה ההליניסטית'. נוסיף ונאמר שעבורנו, היהודים, לפילוסופיה זו יש ערך מוסף. עבור חז"ל 'פילוסופיה יוונית' היא מה שאנו מכנים היום 'פילוסופיה הליניסטית'. אם חז"ל שמעו דבר-מה על אפלטון, על אריסטו או על שאר פילוסופים קלאסיים הרי שזה בתיווך אותם פילוסופים 'הליניסטים'. ממאות הספרים שחוברו בתקופה זו על ידי הפילוסופים ההליניסטים לא הגיעו לידינו אלא פרגמנטים ספורים ששרדו לפליטה. רק בעשרות השנים האחרונות החלו חוקרים לגלות עניין של ממש בפילוסופיה זו ובהשפעותיה על העולם התרבותי והפילוסופי של הדורות הבאים, והמחקר עדיין בעיצומו.
הקורס שלפנינו יתחיל באותם תלמידי סוקראטיס שיסדו בתי ספר משלהם לאחר מותו של המורה, כאשר כל קבוצה מדגישה פן אחר בחייו. השפעתן של קבוצות אלה – שבהן אנו מונים את הציניקנים, הקירינים והמגארים – הייתה רבה על האסכולות שקמו לקראת סופה של המאה הרביעית, שהיא מן התקופות החשובות בהיסטוריה של העולם העתיק, ומאפיינה העיקרי היא התערערות מסגרת הפוליס היוונית והמעבר למסגרת של ממלכות גדולות. מסגרת חדשה זו מעניקה לכל הדיונים צבע חדש ומיוחד החוצה מקומות וזמנים. שקלא וטריא בדבר הקריטריון שבזכותו אנו יודעים שמה שאנו יודעים אנו אכן יודעים; בדבר היחס הנכון בין העולם הפיסי הסובב אותנו ושאנו חלק ממנו ובין היותנו בני אדם המתנהגים בתוך אותו עולם; בדבר ה'טבע' האמיתי שלנו ומה מקומו המדויק בחיינו – עשויים להזכיר לנו לא אחת את עצמנו היום - לאחר יותר מאלפיים שנה.
רשימת הקורסים המלאה של התוכנית הבינתחומית בפילוסופיה ובהגות יהודית