לרבדים הנסתרים של האמנות

מזווית הראייה ההיסטורית של האמנות, הצייר הרוסי קנדינסקי חולל לא פחות ממהפכה. הוא מרד במוסכמות הסימבוליזם הקלאסי של המאה ה-19, ויצר סגנון אחר, מופשט, אבסטרקטי, אבל בו ההפשטה היא גם בעלת משמעות כבירה. בציורו "קומפוזיציה 6" מנסה הצייר הרוסי קנדינסקי לשדר תחושת תוהו ובוהו. זאת כל אחד יוכל לראות. אבל רק אדם עם השכלה רחבה יכול להבין לאיזה תוהו הוא מתכוון. תת-הכותרת של התמונה היא "המבול". בעוד ציירים אחרים ניסו להראות למתבונן מהו המבול, קנדינסקי ניסה למשוך את המתבונן אל המבול, ולסחוף אותו – תרתי משמע – אל חווית סוף העולם האפוקליפטית, כזו שהייתה גם בזמן המבול התנ"כי של נוח והתיבה. וכשם שהמבול בא כדי לשטוף את כל מה שקדם לו, כך בא קנדינסקי ויצר אמנות חדשה, שגם היא "שטפה" את כל שקדם לה. כפי שניתן לראות אם כך, ללא רקע רחב בלימודים ליברלים לא ניתן לעשות את הקישור שבין המבול התנ"כי ובין המהפכה שחולל קנדינסקי. ללא השכלה רחבה, לא ניתן להבין את האמנות על שלל רבדיה.

ד"ר איגור ארונוב, מומחה לאמנות מודרנית

חיים-עזרא אעני (22), סטודנט השואף לפיתוח קריירה בתחום האמנות והמוזיקה.  ראו כיצד הלימודים ההומניסטיים מכינים אתכם לפריצה אמנותית בעזרת פגישה אישית עם יועץ לימודים.

לזירה הבינלאומית

כיום, כשהמדינה שאנו כה אוהבים והחברה שאנו מותירים לילדינו נמצאות במשבר כה חמור, קל להיכנע לייאוש. השלום עודנו חזון רחוק, מרחב המחייה שלנו עובר טלטלות עזות, וחוסר-הסובלנות – שלא לומר הרשע – נמצאים במגמת עליה מתמדת. מדוע אם כך להמשיך להיות אופטימיים לגבי עתיד המדינה? אחת הסיבות שמדרבנות אותי אישית להמשיך ולהגן על ישראל היא החינוך שקיבלתי – חינוך המבוסס על הספרות הגדולה של המערב וההיסטוריה הפוליטית של העולם. חינוך זה החדיר בי את האמונה שהגדולה האנושית טמונה ביכולת שלנו לדמיין, שוב ושוב במידת הצורך, חיים טובים יותר, חברה טובה יותר, ועתיד צודק. אנשים, ויהודים בפרט, הם יצורים שורדים. יש לנו חוש דמיון עצום שמאפשר לנו לחיות חיים של משמעות ודבקות באידיאלים. עשינו זאת בעבר, וחובה עלינו לעשות זאת שוב בעתיד. זו הסיבה שבסופו של יום, אני ממשיך לנסות להסביר לעולם הסקפטי על כל מה שטוב ויפה בישראל. בשנים האחרונות, הדברים שכתבתי הופיעו בעיתונים כגון ה'ניו-יורק טיימס', ה'ניו-רפבליק' ו'קומנטרי'. בקיץ האחרון גם השתתפתי בדיון סוער מעל דפי העיתון 'אקונומיסט' והגנתי על שמה של ישראל. אך לדעתי אין דבר חשוב יותר שיכול להשפיע על עתידה של ישראל, מאשר לעזור בהקמת מרכז אקדמי ללימודים ליברלים עבור הצעירים הישראלים שיום אחד ינהיגו את המדינה.

ד"ר דניאל גורדיס, סופר, פובליציסט ואיש הסברה. בוגר הקולג' של קולומביה

שירה לאורנס (25), סטודנטית השואפת לפיתוח קריירה בתחום הדיפלומטיה. גלו כיצד הלימודים ההומניסטיים מסייעים לכם לבנות קריירה בינלאומית בעזרת פגישה אישית עם יועץ לימודים.

לכתיבה עיתונאית ואקדמית

האם יש קשר בין כתיבה אמנותית לכתיבה אקדמית? האם יש קשר בין שתיהן לבין כתיבה עיתונאית? רבים יגידו שאין שום קשר. כתיבה אקדמית היא זהירה, אחראית ומדויקת – אך גם יבשה, כבדה ומשעממת. כתיבה אמנותית היא התפרצות של יצירתיות ודמיון שפונה לקהל אליטיסטי, ואילו כתיבה עיתונאית היא זריזה, פופולרית ופעמים רבות לא רצינית.

כמו בכל קלישאה, גם בסיווג הזה אולי יש משהו. אבל בקריירה של 20 שנה בעיתונות, ואחרי שלושה רומנים, אינספור עבודות סמינריוניות, מאמרים וכמובן דוקטורט אחד – למדתי שיש מרחב שבו שלושת סוגי הכתיבה יכולים וצריכים להיפגש: ניתן לכתוב מאמרים אקדמיים יצירתיים ופופולריים, ניתן להשתמש בידע אקדמי כדי להעשיר את היצירה האמנותית ולהבין טוב יותר את תהליך הכתיבה ובוודאי שניתן לאמץ סטנדרטים של דיוק ושל סגנון גם בעיתונות. הלימודים באוניברסיטה מקנים לא רק את המיומנות לכתוב מאמרים מדעיים, אלא יכולים גם להעניק עומק ומשקל לכתיבה בכל ז'אנר שהוא, ומכאן חשיבותם.

ד"ר אבי גרפינקל, סופר, עורך, מתרגם ומרצה לספרות

דביר שוורץ (26), סטודנט השואף לפיתוח קריירה בכתיבה. למדו כיצד הלימודים ההומניסטיים מסייעים לכם לעצב קריירה בתחומי התקשורת והספרות בעזרת פגישה אישית עם יועץ לימודים.

למעורבות אזרחית ופוליטית

החינוך ההומניסטי שקיבלתי - ובייחוד מקצועות הליבה שלמדתי כחלק מלימודי התואר הראשון באוניברסיטת קולומביה - הוא שהכין אותי לקריירה שלי בתחום החינוך לדמוקרטיה. השפעתו ניכרת בעיקר בתוכניות החינוך לסובלנות ולדמוקרטיה בהן אני מעורב, כגון "בית הספר הבינלאומי לדת ולחיי ציבור". תוכנית זו, שנוסדה כדי לעודד הבנה ודו-קיום דתי, הביאה אותי ואת עמיתיי לברמינגהם באנגליה, אחת משתי ערים אנגליות בהן "מיעוטים" יהפכו בקרוב לרוב. הרקע שלי בתרבות המערב, כמו גם לימודי היהדות שלמדתי בישיבה ומחוצה לה, אפשרו לי להעריך מסורות של אחרים, כמו גם נקודות מבט שונות. גם אם דעותיהם של אחרים שונות ממני – לפעמים במידה רבה – אני עדיין מסוגל להקשיב ולהעריך אותן.

ד"ר שלמה פישר, מרצה למדעי החברה וסוציולוגיה

ספיר הלוי (24), סטודנטית השואפת לפתח קריירה בתחום הפוליטיקה והמגזר השלישי. גלו כיצד הלימודים ההומניסטיים מסייעים לכם להשפיע על החברה בעזרת פגישה אישית עם יועץ לימודים.

למהפכה החינוכית הבאה

אין שום תואר אקדמי שיכול ללמד אותך להקים ארגון. אין שום קורס שילמד אותך איך לגרום לחלום לרקום עור וגידים. אבל אין ספק שצריך כלים וידע שהשכלה רחבה בלימודים הומניסטיים יכולה לספק: היכולת לפתח ולזהות רעיונות חשובים, ואז להיות מסוגל לשכנע אחרים בעמדתך; לקשר בין תחומים ולהיות מסוגל לשוחח על מגוון נושאים עם בעלי-מקצוע מרקעים שונים – כל אלו הם מצרכים חיוניים במימוש חלומות. ההשכלה הרחבה שלי ושל עמיתיי היא מה שדחפה אותנו לראות את הצורך במוסד אקדמי המעניק חינוך שכזה בישראל, והיא שנתנה לנו את הכלים להפוך את החלום שלנו למציאות.

ד"ר דניאל פוליסר, מייסד המרכז האקדמי שלם. בוגר אוניברסיטת פרינסטון, בעל דוקטורט מאוניברסיטת הרווארד

חנה רובינשטיין (23), סטודנטית השואפת להנהיג מהפכה נשית בחינוך. למדו כיצד הלימודים ההומניסטיים מסייעים לבנות קריירה בתחום החינוך בעזרת פגישה אישית עם יועץ לימודים.

בתיאום מראש, תוכלו להשתתף בפעילויות האקדמיות או החוץ-אקדמיות המתקיימות במרכז:
  • פגישת ייעוץ אישית: פגשו את המנהל החינוכי ושוחחו איתו על תכניותיכם
  • השתתפות בסמינר: קחו חלק בדיונים אודות ספרי המופת
  • שמיעת הרצאה: האזינו לטובי המרצים מהחוג ללימודים הומניסטיים
  • פגישה עם סטודנטים: שמעו ממקור ראשון על הלימודים בשלם
קבעו כעת ביקור בקמפוס!
מלאו את הטופס ואנו ניצור קשר ונקבע לכם פגישה מותאמת אישית