חדשות
ספר מונח פתוח על החול

קיץ בספרות: 5 יצירות ספרותיות שבהן הקיץ הוא דמות מרכזית

.הימים הארוכים יותר והחמימות באוויר גורמים לנו לחשק עז לצאת ולבלות בחוץ, אבל מתברר שהם עושים עוד משהו: מעודדים את המוזה של האומנים. אז הינה חמש יצירות ספרותיות שכל כולן קיץ

5 ביולי 2018   |  מאת: מיכל סלוסברג

המשוררים, הסופרים והמחזאים מוצאים המון השראה בקיץ. האמת היא שליצירות שנכתבו על הקיץ יש אופי משלהן – משהו שמרמז על חופש בלתי מתפשר, ועל כך שהכול יכול לקרות בכל רגע נתון. לא בכדי הקיץ מיטיב עם דמויות נעריות ונועזות. עם זאת, אל לנו לשכוח שהוא גם בר חלוף. לעיתים פריחת ושגשוג הדמויות בזמן הקיץ מרמזת דווקא על דעיכתן בזמן החורף שעתיד להגיע. כהוקרה לקיץ, הרי לכם ארבע יצירות ספרותיות שבהן הקיץ חשוב לא פחות מהדמות הראשית.

 

חלום ליל קיץ: כששייקספיר עוד היה קליל

פרפרים כחולים מטיילים על גזע ביער בלילה יש גם שתי פטריות לבנות

אחד המחזות הנודעים ביותר של שייקספיר הוא דווקא אחד המחזות הראשונים שכתב. הקומדיה חלום ליל קיץ נכתבה ב-1595, לפני שהמחזאי הדגול כתב את הטרגדיות הנודעות שלו כמו אות'לו או המלט. כאן, מדובר בשייקספיר קליל הרבה יותר, ששומר עדיין במחזה על חוקי התאטרון היווני העתיק: עלילה אחת אחידה שמתרחשת ב-24 שעות בלבד, במקום אחד.

דיברנו על כך שקיץ הוא עונה שבה הכול מותר. אך הקומדיה שלנו, המתרחשת באתונה, נפתחת דווקא באיסור. כאשר הרמיה מבקשת להינשא לאהוב ליבה, ליסנדר, אביה מתנגד וקובע שעליה להינשא למי שהוא חושב שראוי יותר: דמיטריוס.

הזוג המאוהב לא מוכן לקבל את רוע הגזרה, ומחליט לברוח בלילה ליער ולהינשא שם. מה קורה ביער? ובכן, הכול. אם הקיץ הוא תקופה שבה הכול יכול לקרות, הרי שהיער עצמו מעצים את קסמו של הקיץ כמקום שבו הכול אפשרי. שפע של קסמים, פיות סוררות ואירועים קומיים במיוחד משתלבים מרגע כניסת הזוג ליער ועד לסיום הטוב של המחזה, שבו הרמיה נישאת לבחיר ליבה, ועוד שני טקסי נישואים מאושרים מתרחשים אף הם.

חלום ליל קיץ ללא ספק מממש את הפוטנציאל המלא של הקיץ לאירועים בלתי צפויים, התאהבויות וגם סיום משמח לעלילה.

 

האקלברי פין: מזג האוויר קיצי, הביקורת – קודרת

רפסודה מעץ בנהר

הסופר האמריקאי מארק טוויין ידוע בספריו הקומיים ובציניות שבה הרבה לכתוב. דרך תיאורים קומיים מכניס טוויין מסרים בעלי ביקורת מאוד חריפה על החברה האמריקאית. כך קורה גם בספרו הנודע הרפתקאותיו של האקלברי פין.

הספר הוא למעשה המשך ישיר לרומן הרפתקאותיו של טום סויר, שגם בו האק הוא המספר. מדובר באחד הספרים הנודעים ביותר בספרות האמריקאית. זה אולי נשמע מעט חריג בהתחשב בעובדה שמדובר בסך הכול בקומדיה, ורבים ראו בספר סיפור ילדים בלבד, אך יש בספר הרבה יותר משתחילה נראה לעין.

העלילה מתארת את סיפורו של נער עני וחסר השכלה השט במורד נהר המיסיסיפי בקיץ חם יחד עם עבד שחור המנסה לברוח מכבלי עבדותו. בעוד הרומן נכתב בשנת 1885, שלושים שנה אחרי מלחמת האזרחים האמריקאית שהביאה לקץ העבדות, עלילתו מתרחשת חמישים שנים קודם לכן. התקופה שבה מתרחשת העלילה מאפשרת את היווצרותם של פגישה וחיבור בלתי צפויים בין שתי דמויות: האק, ילד לבן המנסה לברוח מאביו השתיין, וג'ים – עבד שחור המעוניין לברוח מעבדות ולשחרר גם את שאר משפחתו על ידי בריחה למדינות הצפון, שבהן העבדות כבר איננה חוקית.

הקיץ מאפשר הן את החיבור הבלתי צפוי בין הדמויות והן הרפתקאות אין ספור שבהן נתקלים השניים כחלק מהמסע שלהם על נהר המיסיסיפי. אך יחד עם זאת שמדובר בעולם שבו הכול מתאפשר, ברקע נמצא ביקורת חריפה על חברה המעודדות עבדות, אלימות, שימוש בנשק ועוד.

בסיום הרומן, כמו בסיומו של חלום ליל קיץ של שייקספיר, הסדר שב על כנו, כאשר נודע להאק שאביו נפטר וכך גם בעליו הקודמים של ג'ים, ששחררה אותו מעבדותו בצוואתה. בעולם שבו ילד לבן יוצא להרפתקה יחד עם עבד, נדמה אולי שהכול אפשרי, אבל צריך לזכור ששניהם בורחים ממערכות ניצול, וששחרורם מתאפשר רק עם המוות של אלו שמחזיקים בהם בכוח.

 

הקיץ של אביה: קיץ של התפכחות וגדילה

צילום של ילדה מהגב מול שקיעה כתומה

הקיץ הוא זמן המזוהה עם חופש ופריצת גבולות, זמן שבו ילדים ונוער לא נמצאים במסגרת מקובעת, זמן להרפתקאות ולהנאה. אך לא כך נראה הקיץ בספרה של גילה אלמגור הקיץ של אביה (1985). הסיפור האוטוביוגרפי מתרחש בשנות ה-50 של המאה ה-20. אביה, ילדה בת עשר, מתגוררת בפנימייה: אימה, ניצולת שואה, מאושפזת בבית חולים פסיכיאטרי, ואביה נפטר. במהלך הקיץ אביה עוברת כמה תהפוכות: היא זוכה בהיכרות עם אימה, אך גם רואה מקרוב את בעיותיה הנפשיות. היא נדחית על ידי ילדי השכונה בפתח תקווה, הלועגים למראה המוזנח שלה ולאימה. בסוף הקיץ, שבו אביה בת העשר מתמודדת עם קשיים שהם הרבה מעבר לגילה, אימה שבה לבית החולים הפסיכיאטרי, ואביה שבה לפנימייה עם הבנה מחודשת של החיים. הקיץ אומנם לא אפשר לה הנאה, אבל הוא מסמל במקרה זה התבגרות הנדרשת לעיתים בגיל צעיר.

 

קיץ: רומן נעורים קיצי המרמז דווקא על בוא החורף

תמונת נוף חרציות קרוב מאחוריהן מגדלור ובית יפה וחתיכת ים

אחד הספרים שבו הקיץ מקבל את הבמה, ועל שמו נקרא הרומן כולו, הוא קיץ של הסופרת האמריקאית אדית' וורטון, שראה אור ב-1917. וורטון, שנולדה למשפחה מאוד אמידה ומיוחסת בניו יורק באמצע המאה ה-19, הרבתה לכתוב רומנים שנתנו לקוראים הצצה לחיי האריסטוקרטיה האמריקאית בערים הגדולות: ניו יורק, בוסטון ועוד. קיץ הוא רומן יוצא דופן מבחינה זו, שכן העלילה שלו מתרחשת בכפר קטן בניו אינגלנד (צפון-מזרח ארצות הברית) ומתמקדת בגיבורה בעלת רקע משפחתי מפוקפק וממעמד נמוך.

צ'ריטי רויאל, גיבורת הסיפור, אומצה כשהייתה תינוקת על ידי מר רויאל, עורך דין, ואשתו, המתגוררים בעיירה קטנה. התינוקת הגיעה אליהם מחברה של אנשים שמתגוררת על הר, מבודדים, ללא השכלה, חוק או סדר. קיץ מגולל את סיפורה של צ'ריטי בקיץ אחד, בעודה בת 18. היא מתאהבת בזר המגיע לעיירה – ארכיטקט צעיר ואמיד מניו יורק. שוב ושוב, תיאורי מזג האוויר הקיצי משרים על רומן אווירה של חופש והיסחפות. תיאורי הפרחים, הלבלוב והפריחה מקבילים לפריחתה ולהתבגרותה המינית של צ'ריטי עצמה. צ'ריטי משמשת ללושס נהגת כרכרה בעודו בוחן בתים ישנים באזור. כפי שנהוג בתקופה, הספר אף פעם לא חושף סצנה בעלת אופי מיני, אך הקורא יכול לקרוא בין השורות, כאשר המפגשים בין השניים נהיים יותר ויותר קרובים ואינטימיים. לבסוף, הזוג הצעיר מוצא בית נטוש המשמש עבורם מקום מפגש סודי, שם הם מבלים ימים של חופש ואהבה.

אך הקיץ, כמו כל קיץ, מגיע לבסוף לסופו. אהובה של צ'ריטי בוחר להתחתן עם מישהי בעלת יותר ממון שמתאימה לו מבחינת מעמדה, וצ'ריטי נותרת לבד, בהיריון ואובדת עצות. הקיץ מסתיים, וריח הגשם כבר מורגש באפינו. בסיום הרומן היא נישאת למר רויאל, בנישואים חסרי אהבה, אך עם ההבטחה להגן על שמה הטוב ועל תינוקה.

 

גטסבי הגדול: קיץ של נהנתנות, אהבה ורצח

תבנית זהב של אדם ואישה לידו עם עיטורים בסגנון שנות העשרים

אחד הספרים שבהם הקיץ בולט במיוחד הוא ספר המופת של פ' סקוט פיצג'רלד, גטסבי הגדול. הרומן יצא לאור בשנת 1925, ומתרחש בלונג איילנד, ניו יורק, בקיץ 1922, תקופה שתיקרא לאחר מכן "שנות העשרים הסוערות", בין עשירי ניו יורק. אין לנו משהו טוב לומר על הסרט שיצא בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו, אבל הספר נחשב לאחד מהספרים הגדולים והחשובים בספרות האמריקאית, ולא בכדי.

המספר, ניק קרווי, מתחיל בקריירה כסוחר אגרות חוב, ומוצא בית קטן להתגורר בו בלונג איילנד בסמוך לאחד מעשירי המקום: ג'יי גטסבי. גטסבי, אדם מסתורי שניק לא בדיוק מצליח לפענח בתחילת ההכרות ביניהם, מקיים מסיבות ענק בביתו ערב ערב, שאליהן מגיעים כל המי ומי של האזור.

כשניק לבסוף מוצא את עצמו באחת מאותן מסיבות, הספר חושף את קוראיו לעולמם של עשירי ניו יורק, עם תיאורים של בזבזנות ונהנתנות אין קץ. שפתו העשירה של פיצג'רלד וריבוי התיאורים האמורפיים משהו הם שהופכים את הספר לספר מופת של ממש.

כשההכרות בין ניק לגטסבי מעמיקה, הוא מגלה שהמסיבות נועדו בעצם למשוך את תשומת ליבה של אישה אחת בלבד – דייזי, שבה גטסבי היה מאוהב בצעירותו, כאשר עוד היה עני וחסר כול. דייזי, בינתיים, התחתנה עם טום ביוקנן, המגיע ממשפחה מיוחסת בניו יורק.

דייזי מגיעה לבסוף לאחת ממסיבותיו של גטסבי, ורומן ניצת בין השניים. אך אמרנו שכל קיץ מגיע סופו, נכון? אז גם כאן, לפני שהרומן מספיק להתפתח ממש, קורה אסון (זהירות, ספוילר): דייזי, הנוהגת במכוניתו של גטסבי אחרי שמתלקח ויכוח בינו לבין טום, דורסת אישה בתאונת פגע וברח. ההרוגה מתגלה כמאהבת של טום, ובעלה חושב שמדובר בפגיעה מכוונת על ידי המאהב, ומוצא כי המכונית שייכת לגטסבי. הוא מגיע לביתו, שם הוא יורה בגטסבי למוות, ואז גם בעצמו.

 

גברת דאלוויי: יום קיצי עם עבר חורפי שאינו מרפה

גדות נהר התמזה בקיץ

באותה שנה שבה יצא לאור גטסבי הגדול, ב-1925, הסופרת האנגלייה וירג'יניה וולף הוציאה לאור את אחד הרומנים הכי נודעים שלה: גברת דאלוויי. אם "שנות העשרים הסוערות" היו מלאות במסיבות ובהרגשה של פורקן בארה"ב, הרי שבאנגליה של פוסט מלחמת העולם הראשונה הייתה אווירה אחרת לגמרי. מלחמת העולם הראשונה נערכה בשנים 1914–1918. כ-900,000 חיילים מהצבא הבריטי נהרגו בזמן המלחמה, ואזרחים רבים נהרגו מהפגזות מהאוויר, מרעב וממחלות שפרצו בזמן המלחמה. גם שנים מספר לאחר מכן השאירה המלחמה את אותותיה על אזרחים רבים באירופה.

גברת דאלוויי הוא רומן מודרני המתמקד בשתי דמויות עיקריות במשך יום קיצי אחד בלבד בלונדון, ביוני 1923: גברת דאלוויי, הנערכת לקראת מסיבה בביתה באותו הערב, וספטימוס וורן סמית' – חייל משוחרר ממלחמת העולם הראשונה. מזג האוויר הקיצי והנעים – שהוא דבר יוצא דופן בלונדון בפני עצמו – מעלה בגברת דאלוויי הרהורים על עברה, על האיש שלו בחרה להינשא ועל איך דברים היו יכולים להיראות אחרת. המספר הכול יודע נע לעיתים בין המחשבות של גברת דאלוויי עצמה לבין הצגת הדברים באופן אובייקטיבי, בסגנון הידוע כ"זרם תודעה". באותו הזמן שגברת דאלוויי מהרהרת על עברה ונערותה בעיירה שבה גדלה, מסתובב ספטימוס וורן סמית' ברחבי העיר, מנסה להדחיק זיכרונות מעברו בזמן הלחימה, אך נתקף שוב ושוב בחזיונות שבהם מופיע חברו הטוב שנהרג בעת לחימה. כיום נוכל לומר שהוא לוקה ב"פוסט טראומה", אך מדובר באבחנה שהגיעה לעולם הרפואה רק כמה עשורים לאחר שיצא הספר לאור.

בערב אותו היום, ספטימוס נשלח לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית, שם הוא מחליט לשים קץ לחייו על ידי קפיצה מהחלון. בינתיים, המסיבה של גברת דאלוויי היא הצלחה. הדמויות שפגשה וחשבה עליהן במהלך השיטוט שלה באותו יום כולן מגיעות לביתה. שמועה עוברת במסיבה על אדם שקפץ מחלון בית החולים. זוהי הפעם הראשונה שבה העולמות של שתי הדמויות נשזרים זה בזה. גברת דאלוויי מעריכה את ההתאבדות של ספטימוס כיוון שהיא רואה בה דרך לשמר את מי שהיה בעבר, לפני המלחמה, ולא להמשיך את החיים כשהוא כבר אינו עצמו. היא רואה בו את מה שהייתה רוצה להיות: מישהי שעושה בחירה אמיצה ובוחרת להתחתן עם בחיר (או בחירת) ליבה, ולא עם מי שבחרה להתחתן להינשא לו – אדם בעל ממון המהווה את הבחירה המכובדת והכי נכונה מבחינה חברתית. אך אפילו רגע זה, שבו גברת דאלוויי חשה שהיא מבינה ומזדהה עם ספטימוס, רק מעצים את הפער בין שתי הדמויות והדרך שבה חוו את הלחימה וההתמודדות עם העבר.

 

הקיץ בספרות מעיר זיכרונות מן העבר, מעורר ערגונות כלפי העתיד, ומשרה על כולנו הרגשה של חופש ושפע, אך גם מזהיר מפני עתיד קצת פחות מזהיר. לנו נותר רק לקרוא שוב ושוב בהשתאות את אותם רומני קיץ שמעוררים את כל קשת הרגשות שלנו: מהתרגשות והנאה עד חמלה ועצב.

 

מתעניינים בלימודים בשלם? נשמח לדבר

רוצים ללמוד במחזור הבא של המרכז האקדמי שלם? מלאו טופס וניצור אתכם קשר לגבי היום מיון הקרוב.