email facebook google print twitter line background black loading small loading stars icon
Scroll to top

Top

הדרקון הנורא זהאכ

הוא אדם או מפלצת? נחש או יצור יורק אש? הדרקון הנורא זהאכ מהמיתולוגיה הפרסית עבר גלגולים רבים ומקפל בין כנפיו משמעויות ודקויות שונות. ד"ר תמר עילם גינדין מנתחת את זהאכ בספרה "גיבורים, מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל", ואתם מקבלים כאן הצצה אל דמותו של הדרקון שקדם בהרבה לדרקון של חאליסי
הדרקון הנורא זהאכ

דמותו של זהאכ עברה גלגולים רבים וחדים מהעת העתיקה ועד השאה-נאמה. בהתחלה חשבנו אפילו להפריד בין סיפור דַהָאג הטרום־אסלאמי לסיפור זַהָאכּ האסלאמי, אבל שני הגיבורים הדומים בשמם ובהרפתקאותיהם בלבלו לא רק את הילדים בכיתת הפיילוט אלא גם את קוראינו המבוגרים, ולכן הוחלט לאחד בכל זאת את הדמויות.

האיחוד היה קשה בעיקר כי דהאג הטרום־אסלאמי הוא דרקון, בנהּ של וַאדַג, שבחלק מהמקורות היא מצאצאי אהרימן ואפילו היא לא יודעת מי אביו, ובמקורות אחרים היא אחותו של ג'משיד, שנישאה למלך תימן. לדהאג יש שלושה ראשים, שלושה פיות ושש עיניים, ובטפריו יש אלף סוגי ארס. לעומת זאת, בסיפור המובא בשאה נאמה, זַהָאכּ הוא אדם שהפך למפלצת (גם שם, אם סופרים את ראש האדם ואת ראשי הנחשים, מקבלים שלושה ראשים, שלושה פיות ושש עיניים).

"זַהָאכּ" היא הגיית השם בפרסית בת זמננו – ההגייה שנבחרה לכל השמות בספר. שמו של זַהָאכּ נכתב, בתעתיק מדויק, צ'חאכ (ضحاک). אם קוראים את השם בערבית, מתקבלת הגייה של השם דַהָאג במבטא ערבי מוגזם. כנראה כך חשב דובר פרסית מהמאה ה־10 שערבי יהגה את השם. במקרה או לא, זהו שורש ערבי שמקביל ל"לצחוק" (וממנו גם "דאחקות" בעברית). שמו המלא של דהאג הוא "הדרקון דהאג", או אָז' יִ דַהָאג. אמנם שם הדמות השתנה בתקופה האסלאמית, אך השם הפרסי שרד גם הוא, והפך למילה הפרסית ל"דרקון", פרסית חדשה אֶזְ'דֶהָא. באווסטה הוא נזכר בשם אָזִ'י דַהָאכַּה.

איור מהספר

"זהאכ", איור מתוך הספר, עינת עילם-גינדין

שיוכו האתני של דהאג/זהאכ הוא בהתאם לרעים של התקופה: דהאג הוא בבלי, ואילו זהאכ ערבי. מעניין לראות שבסיפורנו האיראנים הם אלה שמזמינים את זהאכ לשלוט עליהם, למרות שהוא מטיל אימה על נתיניו – בדיוק כפי שרוב האיראנים קיבלו בברכה את הכיבוש האסאלמי החל מהמאה השביעית לספירת הנוצרים, קבלה שפרדוסי מותח עליה ביקורת גלויה וסמויה.

הצמחת המפלצות מהכתפיים מופיעה כבר בדָאדִסְתָאן יִ דֵינִיג, טקסט מאוחר יחסית בפרסית אמצעית, הקודם לפרדוסי בכמאה שנים. שם מתואר דַהָאג כמי ש"מעצם הכתף שלו צומח השד 'שקר' בצורת דרקון". המילה האווסטית אָזִ'י "דרקון" מתייחסת במקורה ההודו־איראני לנָחָשׁ, ותצטרכו להאמין לי (כי אנחנו לא בשיעור פונולוגיה הודו-אירופית) שיש קשר אטימולוגי גם ל-eel "צלופח" באנגלית. טשטוש הגבול הסמנטי בין נחש לבין דרקון עדיין משתקף בסיפורו של זהאכ. בשאה נאמה הוא אמנם מצמיח נחשים, אבל מתואר לא אחת כ"מלך שגופו כדרקון". למעשה, גם ביוונית קלסית המילה "דרקון" עצמה מתייחסת לנחש אימתני, ורק מאוחר יותר הפכה לחיה המיתולוגית יורקת האש.

בשילוב בין הסיפורים בחרנו את סיפור הפיכתו של זהאכ מאדם למפלצת, ולאט לאט הוא הופך לדרקון של ממש. בסיפור אחרית הימים, שאינו מופיע בשאה נאמה כלל, הוא כבר דרקון.

 

המאמר באדיבות הוצאת זרש, בתמונת הכותרת: 'חלומו של זהאכ' מאת ג'וליאנו זאסו.

רוצים לדעת עוד על המזרח התיכון והאסלאם?
בואו ליום הפתוח בתאריך 21.12 והירשמו לתואר ראשון במרכז האקדמי שלם.
מלאו את הטופס ונציג מחלקת גיוס סטודנטים ייצור אתכם קשר בהקדם.