email facebook google print twitter line background black loading small loading stars icon
Scroll to top

Top

ג'ון לנון, קארל יונג ויוסף המקראי

לג'ון לנון הייתה ילדות כואבת מאוד שעיצבה את אישיותו, ובד בבד עשתה אותו ממורמר למשך שנים רבות. כמו יוסף המקראי, גם הוא הודר מחוץ למשחק ולאחר מכן הפך לסיפור הצלחה ענקי. לראות את האור על פי יונג.
ג'ון לנון, קארל יונג ויוסף המקראי

יוסף היה נער יפה תואר. למעשה, כל כך יפה, עד שאביו, שהוקסם ממראהו, אהב אותו יותר מכל בניו האחרים. ב'צוואת יוסף', קטע מתוך מגילות 'צוואות השבטים', ספר מאוחר לתנ"ך שביקש לספר בגוף ראשון את תולדותיהם של כל אחד מבני יעקב, מצוטט יוסף כאומר: "[אלוהים] העניק לי... יופי כפרח, למעלה מהיפים ביותר בישראל" (ראו ספרו של פרופ' ג'יימס קוגל: 'בבית פוטיפר').

היה זה בשל יופיו, יחד עם יהירותו הנלווית של יוסף והעדפתו הברורה של יעקב, שגרמה לכך שאחיו שנאו אותו שנאה עזה, עבה ואפלה כצל, שנאה שהקדירה את אורו של הנער המסנוור הזה; הם השליכו אותו לתוככי הבור ומכרו אותו לעבדות במטרה למחות אותו מנגד עיניהם.

כשמנתחים את סיפור יוסף מבחינה פסיכולוגית-רוחנית, אנו עשויים לחשוב שאחי יוסף משחקים את תפקיד 'הצל' המצב אותו מצייר הפסיכותרפיסט קארל יונג. כפי שמסביר יונג, הצל הוא חלק מהותי מתצרף הנפש, בלעדיו האור והמראה אינם יכולים להתקיים. מכאיב ככל שהדבר יהיה, הכרה והכלה של חלקי הצל חיוניים לאדם, למשפחה ולקהילה כדי שאלו יתפקדו היטב.

"לעמת את האדם עם צלו", כתב יונג בחיבורו 'הטוב והרע בפסיכולוגיה האנליטית' ב-1959, "פירושו להראות לו את אורו העצמי". והוא ממשיך: "לאחר שהאדם התנסה מספר פעמים בחוויית ההכרעה בין ניגודים, הוא מתחיל להבין מה פירושו של העצמי. מי שמסוגל לתפוס את האור והצל שלו בו זמנית, רואה את עצמו משני צדדיו, ולפיכך עומד בתווך".

הפרקים המאוחרים בספר בראשית עוקבים אחר התפתחותו של יוסף: מהיות עבד ועד לתפיסת עמדת המשנה למלך במעצמה מצרים. זהו גם המעמד בו הוא פוגש את אחיו שנית לאחר שנים של ניתוק. רעב אזורי הרסני מאלץ את האחים לצאת מארץ כנען לארץ מצרים בחיפוש אחר מזון. לבסוף הם מגיעים לארמון המלכותי, בו הם מגוללים את סיפורם בפני המשנה למלך. האחים עדיין אינם מזהים את העובדה שהם עומדים, למעשה, לפני אחיהם הקטן. יוסף, מצדו, מזהה את אחיו אך בוחר שלא לחשוף את זהותו באופן מיידי. זהו המעמד שבו הוא מתמודד – אולי בפעם הראשונה ואף היחידה – עם הכוח העצום של ההתנגשות בין הצל והאור אותם נשא כל חייו.

בסצנה אחת, בולטת במיוחד, אחרי שהוא פוגש את אחיו הצעיר בנימין (שגם הוא בנה של רחל), יוסף פורש בתואנה כלשהי לחדרו, שם הוא בוכה חרש. כאן, אנו מסוגלים לדמיין, משתקף לו האורח הדרמטי והבלתי סביר של קורות חייו. מי שהיה נער יפה ונטוש הוא כעת המציל והמגונן; ייעודו כמנהיג דגול אותו חזה לעצמו בצעירותו – ושהזין את שנאתם של אחיו כלפיו – התמלא סוף כל סוף. בבדידותו, רואה יוסף את ספקטרום האורות והצללים ומבחין כי מונחת לפניו הזדמנות ייחודית לשילוב ולפתרון, גם אם חולפים.

כאשר יוסף חושף לבסוף את זהותו בפני אחיו, הוא בוכה שוב. הפעם יבבתו אינה מוסתרת: "ויתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה" (בראשית מה, ב). זהו בכי הנער היפה שכעת מודע למחיר הכבד אותו שילם תמורת יופיו. ברגע זה של גילוי עצמי, יוסף אינו שואל את אחיו אלא שאלה אחת: "העוד אבי חי?". הוא מייחל להשיב את שלקח ממנו הצל לפני זמן כה רב: את יעקב אביו.

כאשר אנו לוקחים בחשבון את ההשפעה העצומה שיש לאור וצל על יחסי אבות ובנים, אנו מבינים כי הגיון פשוט אינו יכול להסביר את המצב. אולם לאמנות ישנה משיכה מתמדת לנושאים מעין אלה, ואולי באמצעותה נוכל לדמיין את יצירתו של ג'ון לנון כתגובתו של יעקב לתחינתו של יוסף.

לנון אולי היה ה'אבא-בבית' המפורסם ביותר בעולם בתקופה שבין סיום העשייה המוזיקלית הציבורית שלו, באמצע שנות ה-70, לבין שחרור האלבום האחרון שלו, 'פנטזיה כפולה', שיצא שלושה שבועות בלבד לפני הירצחו ב-1980.

הוא כתב את השיר 'ילד יפה' לבנו שון, כשבראשו צללים:

"עצום את עיניך

ואל תפחד

המפלצת נעלמה,

היא ברחה

ואביך כאן איתך.

יפה, יפה, יפה,

ילד יפה".

לג'ון לנון הייתה ילדות כואבת מאוד שעיצבה את אישיותו, ובד בבד עשתה אותו ממורמר למשך שנים רבות. כבנו של אב נעדר שאמו ויתרה עליו כשהיה בן חמש והועבר לגדול אצל דודתו, לנון השיג מעל ומעבר למרות - ואולי הודות - לצל שאותו נשא עמו. לנון הגיע להישגים לא פחותים מכל דמות עכשווית אחרת, שנאבקה מאבק 'יוספי' נגד המחסור הרוחני והרגשי של האמן.

היופי שב'ילד יפה' הוא לא רק בהיותו שיר אהבה של אב לבנו, אלא שיר שמשלב את הצל והאור שלנון שר לעצמו. הוא הילד היפה – שכמו יוסף, הודר מחוץ למשחק ולאחר מכן הפך לסיפור הצלחה ענקי – שכעת מוצא מידה של שלווה והשלמה עם עצמו ועם אביו.

בהמשך השיר לנון שר "החיים הם מה שקורה לך/ כשאתה עסוק בתכנונים אחרים". איש לא רוצה שאימת הצל והמפלצת ישבשו את היופי והאור שבתמימות, אך כך או אחרת הצללים יופיעו.

"אני אומר להם שאני ממש בסדר/ כשאני מתבונן בצללים שעל הקיר", שר לנון ב'מתבונן בגלגלים', שיר אחר מהאלבום 'פנטזיה כפולה'. להתבונן בצללים שעל הקיר ולהבין את משמעותם באמת, לבטח כמעט ושבר את יוסף המתבונן בצלליו הוא.

בה בעת, ההתמודדות שלו עם הצל אינה רק אחד מרגעיו האמיצים ביותר, שהוא גם רגע של שחרור רגשי עצום - היא גם הדרך היחידה עבורו לריפוי שלם לו ולמשפחתו (בארץ מִצרים שהיא גם מְצָרים, מעברים). יוסף חייב להתמודד עם צלו בתחום הצר של חדרו הקטן והאישי – כפי שיונג ולנון למדו גם הם – כדי שהשינוי יוכל להתרחש.

ד"ר סטיבן חזן ארנוף הוא מנהל מחלקת תרבות, קהילה וחברה במרכז האקדמי שלם.

המאמר פורסם בשפה האנגלית בעיתון המקוון 'הפינגטון פוסט'. לקריאת המאמר באנגלית לחצו כאן.

~~

תמונת נושא: פרט מתוך 'יוסף נמכר על ידי אחיו', ג'ון סקייפ, אנגליה 1783