ט"ו בשבט הגיע: קבלו 5 עצים תנ"כיים מפורסמים
לא מעט עצים זכו להיכנס לתנ"ך. חלקם כתפאורה לסיפורים תנ"כיים, חלקם כדימויים או שחקני משנה במשל זה או אחר, ואחרים הפכו לידוענים המופיעים דרך קבע ברשימות יוקרתיות כמו שבעת המינים.
לקראת ט"ו בשבט אספנו לכם כמה סיפורים תנ"כיים שהעצים בהם הם כוכבים לא פחות מבני האנוש.
1. עץ הדעת.
לא נעים לומר, אך לפי הסיפור התנ"כי פרי עץ הדעת הוא הסיבה לכך שאנחנו אוכלים לחם בזיעת אפינו ויולדים בעצב בנים. מה היה אותו הפרי שחווה ואדם לא יכלו לעמוד בפניו? נתחיל בזה שאין המדובר בתפוח, לפחות לא לפי המסורת היהודית.
האמת היא שחז"ל התקשו להחליט מהו הפרי האסור: הדעה המקובלת היא שמדובר בגפן, בעיקר בשל הקישור ליין ולהשפעתו על תודעת האדם. עם זאת, נשמעות גם לא מעט דעות אחרות: ר' יהודה העריך שמדובר בחיטה, ר' אבא מעכו סבר שמדובר דווקא באתרוג, ולפי דעות אקזוטיות יותר מדובר באגוז, בננה ואפילו פשתן. האבן עזרא הותיר לנו מקום רב לדמיון כאשר טען שמדובר בפרי שהיה ייחודי לגן עדן וכבר לא ניתן לאתרו בשווקים שלנו, פרי שמעורר את היצר המיני. אז אולי מדובר בעלי גת?
2. עץ גופר.
אם בא לכם לבנות פרגולה או דק עמידים למים – כדאי שתחפשו עצי גופר, כיוון שמהם נבנתה תיבת נח: "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר".
העניין הוא שלא ממש ברור מהם אותם עצי גופר והיכן ניתן לרכשם. האבן עזרא, למשל, טוען שזהו עץ יחידאי במקרא שתכונתו היא ציפה קלה על פני המים. רש"י סובר שמקור שמו של העץ הוא מהמילה "גופרית", ולפי דעות אחרות מדובר בסוג של ארז, אדר או ברוש – תלוי את מי שואלים.
פרשנות אפשרית נוספת היא שכלל אין המדובר בסוג של עץ, אלא בצורתם של העצים שמהם נבנתה התיבה: בתרגום השבעים המילה "גופר" מתורגמת כ"עצים מרובעים" ובתרגום הוולגאטה כ"עצים מהוקצעים". קישור שהח"מ מצא בין ספינה גדולה השטה על פני המים לבין "גופר" הוא הקצין הנושא שם זה מהסדרה "ספינת האהבה".
3. ארז הלבנון.
כאשר התנ"ך רוצה להמחיש לנו עוצמה, הוא עושה זאת עם ארז הלבנון. לעיתים מוזכר הארז בפני עצמו, ולעיתים יחד עם האזוב כדי להמחיש את ההבדל שבין העץ החסון ביותר לבין הצמח הזניח והחלש ביותר, שהרי אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
אם אתם רוצים לדעת עד כמה חזק ארז הלבנון, אפשר להעריך זאת על ידי שיקוף מי הישות שיכולה לשבור אותו. ולא – זה לא ברוס לי ואפילו לא צ'אק נוריס: ""קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן". אגב, לפי חלק מהמדרשים, העץ שעליו נתלה המן במגילת אסתר היה עץ ארז. בפרקטיקה, ארז הלבנון היה אחד מחומרי הבנייה שבהם שלמה עשה שימוש בבניית בית המקדש הראשון.
4. האלה.
לא פחות משבעה מינים שונים של אלה ניתן למצוא במרחב הארצישראלי, והמדובר בעץ נפוץ למדי גם כיום. האלה שימשה תפאורה ללא מעט סיפורים תנ"כיים, כאשר בדרך כלל מתרחשים הסיפורים "תחת האלה": יעקב טמן את אלילי לבן הארמי "תחת האלה אשר עם שכם", המלאך התגלה לגדעון "תחת האלה אשר בעפרה", אנשי יבש גלעד קברו את שאול "תחת לאלה ביבש" ואיש האלוהים אשר בא מיהודה ממתין "תחת האלה".
אולם הסיפור המוכר ביותר שבו מעורבת אלה לא התרחש תחתיה, אלא דווקא "בלב האלה". המדובר על מותו הציורי והמזעזע של אבשלום בנו של דוד: " וַיִּקָּרֵא וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל הַפֶּרֶד וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר תַּחְתָּיו עָבָר. וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד וַיַּגֵּד לְיוֹאָב וַיֹּאמֶר הִנֵּה רָאִיתִי אֶת אַבְשָׁלֹם תָּלוּי בָּאֵלָה… וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי בְּלֵב הָאֵלָה. "
מסקנה: לא כדאי למרוד בדוד, בטח לא כאשר יואב בסביבה.
5. האטד.
האטד מופיע בשיאו של "משל יותם" בספר שופטים, פרק ט'. במשל זה תרים העצים אחר עץ שימלוך עליהם. לאחר שהזית, התאנה והגפן מסרבים בנימוס, כל אחד וטעמו עימו, פונים העצים אל האטד. התוצאה: איום באסון שכמותו לא ידעה אפילו פונטיפנדי בפרק "השריפה הגדולה": "תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן".
מיהו אותו אטד? קיימות שתי אסכולות זיהוי: האחת, של נוגה הראובני, שזיהה את האטד עם השיזף; והאחרת – של י' פליקס, שזיהה את האטד עם האטד האירופי. כך או אחרת, האטד אינו צמח חביב במיוחד שכן לפי כל הגרסאות הוא קוצני ביותר. כך מתאר אותו גם רש"י בספר בראשית בפרשנותו לפסוק המתאר את האבל שאפף את מצרים עם מותו של יעקב: "וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל". לדברי רש"י המדובר בדימוי של "גורן המוקף סייג של קוצים".
ואילו עצים תנ"כיים אתם אוהבים במיוחד?